אבנים

מְרוֹקֵן אבנים מכיסי
נפשי
וטומן אותן בארמון
שבניתי מתקוות
חוליות

יושב על שפת
ריר
הקצף
ומחכה לגל
המתנפץ
שישטוף
ויסחף

ואתאבל
על חורבן
בתי
חלומותיי

מְרוּקָּן נפש,
חוצב לי בית

מאבן.