לך- את

את לוחשת לי

את, מדברת אותי

ככה לאט, לאט

נוסעת איתי אהבה

על שברי חומותיי את מלכה

לעיתים,

אני לך מלך

אבל

תמיד תמיד

את לי

אהבה

לא פעם,

אני מדווש עייף ולאה

בגדות עינייך הנוגות

צופה בהם מארג צבעי מים

פריחת אביב בגליל, בזה הבית

וצבעונים מהולנד גם

מקשיב,

שיח המפל הניתז אלי סלע

כמו מספר את חיי

ירוק ההרים המעטרים

כתרי העננים בפסגות

צליל הד הצחוק הטהור

משק הגוף הנחשק

עתה, לילה קרוע

שדות תרומה בואכה

עוד סתיו

עוד מעט נפרדים מקיץ יגע

מחריש-

עת לאהבה

הציפורים דווקא צוחקות.