אני רוצה לטוס לליברפול.

לקחת עמי גרגרי

אבק אפורים אותם אגרתי בימי געגוע

רחוקים - 

לעצמי,לעוד קצת אנשים שהקיפו

אותי בזמנים טובים ורעים,

ללכת ברחובות בהם ג'רי הלך עם הבחורים

שלו בדרך אל המעבורת של המרסי,

 ונשים צעירות פיזזו כל אימת שהגיטרות נקשו-

על שפת המדרכות.

רוצה את עצמי חזרה, 

את הכאב והעצב

והאהבות שנלקחו ממני-

את חיי האחרים,

 את השבתות בהן ריח

החמין היה מכה בנחירי 

כקוקאין שדוף

בדרך לבלומפילד הטוב,המייסר.

וגם את,שכה אהבתיך,

 אינך יודעת

את הדרך.

אלי.

ואני ממשיך לנדוד.