הירהורים בואכה סתיו/ הימים הנוראים

אנו עשויים מסודות

מאהבות שחלפו

מזיכרונות לעולם לא ימחו

ממארג כאבים, אכזבות ושמחות

אנו , ברואים בני חלוף

הערת שוליים , באוקיינוס ללא סוף

עיניים עצומות

מובילות לשביל לא ידוע

משחקי חיים ומוות

לא פעם נשאל,

האם אלוהים בתווך- או, מתווך

כמו לטוס בכדור פורח

לראות הכול מלמעלה, כמעט

הקללות והברכות, נחמות ותשועות

תום ממלכות וטורפים צעירים

חרפת יתמות הלב הנכנע

הזמנים וביניהם

אביב מאחר ונפש ערירית ערופה

קול הדם הקורא,

מחולות אוקטובר ומהיכל הבגידה

אין עונה - חסר אפילו, הד הקול

אצבעות החצבים

מורים מזרח

טרם החלה פריחתם

כמו פעם-

החיים.