היא הייתה06/09/2017 12:29 | יקיר (יקי) דסא© ז״להיא הייתה
ופתאום היא הייתה מחייכת. שפתיה פסוקות במסגרת הזמן ועיניה רושפות אושר, שנחקק בקליק של שמירה בזיכרון הרגע. שמלתה שוקקת פרחים של עונה צבעונית בשחור-לבן, ושיערה מתבדר את השנים שחרתו לה גיל, שהשֵׂיבה לא זכתה להיזרק בו. עכשיו היא תמונה על קיר אבלי, וריח חייה נודף מבעד לזכוכית הגעגוע. |