משק הזיכרון

משק הזיכרון

מהדהד בראשי 

והוא מצטיר  לי 

כסימני ציפורים , 

כנפיהן כקווים מעוקלים 

על רקע הורוד 

הבלתי מתפשר 

בעיבורו של יום

ולא נותר לי אלא 

לספור את הרגעים 

עד לאפלה המתפשטת 

כנחיל צרעות,

ולחפש ניצוצות קטנים 

נצחונות פעוטים 

ככוכבים לרוב