מהעטיפה המרשרשת, שלפתן שתי בובות
בובה אחת רכה, לרכה שביניכן

 

בובה שנייה מנגנת, מעודנת
לגנדרנית כמוני

ואני, בתווך, ממתינה לתגובתכן.

 

לא צפיתי, מהורהרת,

שכל אחת מכן תחמוד
הבובה של האחרת.
 
<-להתערב?
שורקת, חוככת בי הפסיכולוגיה באוזניים,

והיא ניצבת גמלונית על כרעיים

במבט שאלה בעיניים>
 
ברגע שעטפה בזרועותיה, אחותך, את הבובה
שלך, בכייך נפרץ כמים
והשתוקקת לפתע, למה שלא הבחנת, מאין.
 
בובות שתיים, מספרות לבובותיים

<שהתחלפו לדקותיים>
והשלווה שרתה לה, בינתיים.

 

 

מוקדש ל-ד. ול-נ. ולבובות שלהן...
 
 
כל הזכויות שמורות למלודי אמילי