כמעט ירח

כמעט ירח אוחז בסנסיניי

מבקש לצבוע אותי בצבעיו.

נושמת הוויתי הממושכת

ומפליגה אל האור והצבעים

הנפלאים שיש לפרחים.

לפעמים יד ארוכה נשלחת

לאחוז בי מללכת  למקומות 

עלומים אולם תמיד יודעת

להרפות את האחיזה.

חושיי שבעים מהעולם הזה

שהוא נפלא בחדותו ובחדוותו.

אותיות מאירות כנוטריקון

מהלכות בי קסמים ומשמשות

מבוא למילים.