שְׁנַיִם הָיוּ אֵלֶּה שֶׁסִּמְּנוּ לִי אֶת הַנְּעוּרִים

בְּכָל אשר נָשְׂאוּ אוֹתִי רַגְלַי: 

בְּמִדְרְכוֹת  הָעִיר בָּהּ גָּדַלְתִּי, 

וּבָהּ גַּם קָמָה בַּגְרוּתִי -

שֶׁלֹּא תָּמִיד נִרְאֲתָה לִי כְּמוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ

וַאֲשֶׁר אוֹתָהּ אֲנִי גּוֹרֵר מֵעֵת לְעֵת :

נִזְעֶמֶת בֵּין הַשִּׂיחִים.

 

וּבַלֵּילוֹת בָּהֶם אֲנִי מֵנִיחַ אֶת רָאשֵׁי הֶעָיֵף

לְאַחַר מַסְּעוֹת נְדוּדִים

בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי 

וּבְחֶבְרַת הָאֲנָשִׁים שֶׁאָהַבְתִּי

יֵשׁ וְדֶרֶךְ הַיָּרֵחַ בַּחוּצוֹת

קוֹרֵן אֵלַי חִיּוּכוֹ שֶׁל בוז'י

שֶׁשּׁוֹאֵל בָּעֵינַיִם הַצּוֹחֲקוֹת שלו:

מָה עָשִׂיתִי הַמּוֹרָה? מָה? מָה? מָה?

 ושֶׁהַיּוֹם

הוּא בִּכְלָל חוֹקֵר אֶת לִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁכְּמוֹתִי -

וויק, ויק הַגָּבוֹהַּ שֶׁהָיָה סְתָם מְחַיֵּךְ מֵהַשּׁוּרָה הָאֲחוֹרִית

וְהַיּוֹם הוּא סַבָּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי עִם עָגִיל בָּאֹזֶן

וְשׁוֹלֵחַ אוֹתִי בְּעִקְבוֹת נְדוּדָיו לְקָרִיבִּיִּים

וּנְיוּ יוֹרְק ובאלי וּמִי יוֹדֵעַ לְאָן עוֹד-

אֶל שֶׁלִּבִּי תָּמִיד יִהְיֶה תְּאֵב 

נְדוּדִים, בְּרִיחוֹת וְכֹל הַשְּׁאָר.