אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱחֹז בְּיָדְךָ כְּשֶׁהָאֲבָנִים הַמְּלוּחוֹת נוֹגְעוֹת

פּוֹצְעוֹת בְּמִדָּה , כַּפּוֹת רַגְלֵי-

שְׂבֵעוֹת נְדוּדִים מֵהַיָּמִים בָּהֶם

לֹא הָיִית לְצִדִּי , וְכָעֵת-

רֶכֶס הֶהָרִים מִמּוּל אַף הוּא יוֹדֵעַ

שֶׁתַּם הַמַּסָּע.

אֲנִי רוֹצֶה לִנְגֹּעַ מַשֶּׁהוּ, 

בִּקְוֻצַּת שַׁעֲרֵךְ הַנִּמְלֶטֶת -

טִפּוֹת הַמַּיִם שֶׁיּוֹרְדוֹת מִמֶּנּוּ

אַט אַט

בְּעֵת שֶׁהָרוּחַ הַבָּאָה מִמִּזְרָח

כְּמוֹ מְקַלֶּפֶת אֶת שֶׁנּוֹתָר

אֲנִי נוֹטֵל אוֹתָךְ בְּיָדַי אֶל הַחוֹף

מָשָׁל הָיָה הוּא 

יַבֶּשֶׁת אֶרֶץ רְחוֹקָה

לָתוּר.לִסְבֹּב.מָשָׁל -

אֵין עוֹד מָקוֹם לָלֶכֶת

אֶל גּוֹרָל .

אֶל הַלֹּא יָדוּעַ. אֶל

הַדְּבָרִים שֶׁנִּרְצֶה לִשְׁכֹּחַ-

וְלֹא נוּכַל.