שיטפון של רצינות גאה בי כמשברי סופה וזיכרון נחיל חמקמק הדואה בקרבי כארבה ארבע כנפי המכרסם רגעי השראה
גלי הנפש נמשכים לאט, המחשבה מוצאת קרקע פוריה בנשימות סדוקות ושאיפות לא ממומשות לכדתי תעופה במלכודת זיכרון אור סגול המפצפץ אותיות וסימני פיסוק רגליהם מעוכים בבליל שתיקות ורצונות שאספתי כמי גשם במרזב אחרי סופה של רגשות.