בתוך עצמנו

כותב מרסל פרוסט ב 'הזמן שנמצא':

"...כדי לנסות ולשמוע את הפעמון יותר מקרוב, נאלצתי לחזור ולרדת אל תוך עצמי. מכאן שהדינדון הזה היה שם תמיד, ובינו לרגע הנוכחי היה גם כל אותו עבר שנגלל לבלי סוף, אשר לא ידעתי כי אני נושא בקרבי."

מה אנחנו מוצאים בתוכנו אם אנו רק מנסים ויורדים אל תוכנו. כתבו על כך.

נורית ליברמן