געגועי לאמי31/12/2005 09:19 | חנה הילמןמכונפת בחוצות כבר אין מי יאספני לחיכו אבי הסתלק מעל פני, מפי בוקעת זעקת געגועי לאמי, שנשארה טובעת בספינה דמונית ועולה מן הים כשטובעת השמש בטשטוש זיכרונה. כשהשמש טובעת במערב, אני סוערת כמו הים געגועי ממריאים אל אמי, ביקשתי לחבקה לבכות על כתפה, והים סוער בתוכי כמו אם לא הייתה לי.
© כל הזכויות שמורות |