כמוסת הזיכרון – סהרור תומר קליין

 

כמוסה של זכרון בלעתי בחופזה

אבקת שירים הנמסה על לשוני

קליפתה כאותיות המחפשות מקלט

מגשם מחשבות זועף

חורף נשימות בו הבל פה קופא

כאד המיתמר אל הגרון

מיתרי קולי אז ישמעו בעוז

צעקה ברורה ומיידית

זעקת המשורר שנס לחו.