כל כך הרבה דברים לפעמים נעלמים לך מעין וזה כל כך עצוב! האושר שלנו נמדד בכמה דברים שנראים טרווילים אבל מזכירים לנו להחזיק במושכות ולרכב הלאה. 

אני אוהבת את הנודניק בשעון המעורר שלי שמתזכר אותי כל רבע שעה שיש לי עוד רבע שעה לישון :). אני אוהבת את הקפה של חם אש על הבוקר כי השלוק הראשון של הקפה הוא עם עיניים עצומות והתענוג שמספק אותך נאמד במאית השנייה ואז אני אוהבת לשתות אותו שעה כי זה משמח אותי לדעת שעוד נשאר לי קצת בוקר. אני אוהבת לשמוע את המכונית המלאה שיוצאת מהחנייה עם הקטנטנים לקראת הרפתקה מלאת עונג , למידה וסקרנות. אני אוהבת את הציפור הקבועה של השכם בבוקר שאיכשהו תמיד נמצאת דווקא ליד החלון שלי, אני אוהבת לראות עלים שנשרו אתמול עפים בסיבוב היום. אני אוהבת את התלתל הסורר שחמק מהגומיה. אוהבת את הרוח ששולחת מזרעותיה אליי. אני אוהבת שבנסיעה הנוף פתאום נעלם בגביך ואני אוהבת את העננים מתפרסים בפניך עם שמש מבוישת מסתתרת בניהם, אני אוהבת את העולל שמדדה לאטו עד שמרוב אושר מועד קדימה עם שני הידיים ומיד אחר כך קם כאילו לא היה. אני אוהבת את הילדה שקיבלה מכה קטנה מכווצת את פנייה לכדי בכי ומיד אחר כך רואה את האוטובוס, מצליחה להגות את המילה וחיוך כזה מתפרס על פנייה ואני אוהבת את הפרח האדום על חומת אבנים לבנות. 

והכי אני אוהבת שזו רק עשירית מכל מה שטוב כאן ובכלל.