לְעֶבְרֵך אַט אַט פּוֹסֵעַ, בְּגוּפֵךְ גּוּפִי נוֹגֵעַ,

כַּף יָדִי הַמְּלַטֶּפֶת, מַה נָעִים מַגָּע עוֹרֵךְ,

עַל כָּתֵף לֶחְיִי אַנִּיחַ, רֵיחַ שְׂעָרֵךְ נִיחוֹחַ -

חָשׁ אֲנִי נְשִׁימָתֵנוּ, אֶת חָזֵּך הַלְמוּת לִבֵּך.

"זֶה אָנִי"  -  שֶׁלָּךְ לָחָשְׁתִּי " - פֹּה אָנִי, אֵינִי הוֹלֵך -

זֶה אָנִי, אֶל מוּל לִבֵּך". 

זֶה הַזְּמָן אֶלְחַשׁ בְּשֶׁקֶט, אֵשׁ אַהֲבָתִי יוֹקֶדֶת,

בּאוֹזְנִי תֹּאמְרִי בְּלַחַשׁ, אֶת סוֹדוֹת אַהֲבָתֵךְ

בָּך אוֹחָז בִּשְׁתֵּי יָדַיִךְ, כָּך  אַבִּיט בִּשְׁתֵּי עֵינָיִךְ

אֶהֱיֶה שֶׁלָּך לָנֶצַח,  וְתִּהיִי שֶׁלִּי כֻּלֵּךְ.

"זֶה אַתָּה" תֹּאמְרִי בְּלַחַשׁ "הִשָּׁאֵר כָּאן אַל תֵּלֶך

אָז כָּבַשְתִי, אֶת לִבֵּךְ".