שותק חבריי המתים

מה כלות העיניים

רואה פחות, שומע פחות

עדיין- עשן בעיניי

אוזניי מצטלצלות, שומע מתים

אני נוגע-

חבריי המתים, המתים- שותקים

אני שותק את המתים

שואל

מה תבקשי נפשי

נתנה תוקף נדריי האבודים

אלה-

שנותרו בחולות

קברו אותי באוקטובר בשדות חול

לא הערימו

פרחים

לא השקו אפילו בדמעות

הותירוני-

אל מול הפנים

הולך ברחובות האבן

שואל

האם, האם ניתן

לנגן את השתיקה?

שותק חבריי המתים.