האמת,

שמאחרי לב עצוב,

בזה ,ובצדק,

לעליזות היום יום

והיא שמורה בעצומי הלב

והאהבה

אשר דלות היום יום

ומחסורה העילג של 

השפה,מצמחת בהם

גרורות של יגון

שחור כמו עיטרן

וזפת אבל היא

סוללת בהם

את כל המסילות

מן החול אל

הקדושה.

מ"ים המלח"

אל השפתיים.

מסדום לירושלים.