מעבירה גם לכאן זיכרון פייסבוק אשר מזכיר לי כמה אהבה יש לי למלאכית שלי וכמה נפשי מתגעגעת לה ..שירת מלאכים לעיתים אני משוררת כי סבתא שלי עמוק בלב נשמתי..

שירת מלאכים / סופיה אור

לפעמים השתיקה היא מנת חלקי,

היא עוטפת את אותו מסלול 

הסולל דרכו לליבי.

חלמתי חלום על מלאכית אוהבת,

נתנה לי מפתח שאפתח דלת לפחד,

שאשחרר המיית לב,

שאזעק שתיקת אוהב.

שיר השירים נושק לפניי

ושירתי נכתבת בלחש,

אלוהים שם למעלה בוחן לבבות

ואני כתובה באצבע לוהטת על לוח

ספר השתיקות.

נכון, כתיבתי מגועגעת, גם אוהבת, 

סתורה ובסתר גומעת אותיות.

אהבתי משתתקת באלם,

מסרבת להביע רגשות,

המלאכית לי מסר שולחת וליבי,

הו ליבי, מתגעגע אליה מאד.

הלב מחבק בשקט והנר דולק 

כמו לוחש אש נאהבת וחולם את 

רחל ויעקב.

האדמה עם הרוח מתחברת 

ואלוהים בשמיים שולח ענן 

כצמר גפן מסוכר, ממתיק

יום ולילה שחוברים

לאותו חלום על מלאכית

ומפתח שפותח דלתות נסתרות  ומגיף מגירות הלב.

         - כל הזכויות שמורות -

                  סופיה אור