לפעמים הגעגוע כמו עכשיו עוטף.

אתה שם, אני כאן, עולמות שונים אנחנו.

לפעמים דומה שדמותך מתעתעת, גם מגעגעת כשאני אוספת זכרונותיי ממך, גם זורקת אותם אי שם לפח המצוי בעומק הלב.

הצחוק שלך חסר, גם אותו חיוך חושף גומות שאהבתי לחוש בכף ידי עת נשמת את פניי והעיניים, עיני העינבר שכל כך אהבתי לראות השתקפותי בתוכן, דומה ששנים חלפו מאז .

יש רגעים כמו עכשיו שהנשמה נכספת לאוזן הקשבת שלך, להינהון כשדיברתי הרבה, 

דומה שהשנים איבדו זכרונך ואני השבתי לעצמי אותי וחיבקתי לא מעט את זכר אותן שתיקות עת נשמתי לכתך, חמקתי לעולם אחר אשר ניבט אליי מאי שם.

אתה באופק מתרחק, אני מתקרבת לחוף מבטחים, לעולם שונה, קוראים לו אהבה.

הקלף מונח על דופן ליבי ואני הופכת חיי על פיהן, שיר נושן מנגן געגוע זה ששורף את הלב, ואני לוחשת שיש אי שם מישהו חושב עלייך.." אותיות של ליבו על ליבי מתהווים.

אמן לו יהי.

      - כל הזכויות שמורות -

            סופיה אור