תרמילי תקוות

וכבר אור דועך בחשיכה.

רוח של ערב משייטת

בנעימים.

תרמילי תקוות נגוזות ברוח

נשאתי על שכמי אולי יבוא היום

ואתעורר מהציפיות הנוברות בי

כחולדה.

ימים מוכספים עוברים בי

ממתינים לאהבה.

תכלת מוזהבת של תום

מותירה בי סימנים,

ושוליה כקדירה נישאת ברוח

כולה אור מסנוור, כשמש

הזורחת על אתמולים.