האחת שאיתי

רטט שעות החסד

שמש בגופך דום

הומה בך,

כשיח סיגליות לעת ערב

ואתחנן,

הרי את מנגד, כיצד זה לא אבוא?

רומה אהבתי אלייך, איש תחת דגלו

רואה בך שמים רבים, עוד ועוד

מקדשך בפדיון אוני

גפן ניחומים את- לי

לא פעם הייתי

כעץ אשר השתיקו יער

והיית לי, מקווה אש ואור

עמוקה מים

הטי כדך,

אני הצמא לך.