שמים זועמים- מתוך שירת האופל

עם שחר, נשאו הדייגים גופתה

שברים שברים של אהבה ותשוקה

עדי מוות

בחוצות נשמעו הדי צעדיו

רומסים עלים מתים

חובר לקסם האפלה

בשדה שכבר נקצר

נראו מקסמי שווא

כמו מצבות, מדברות דמע

השתלחה מעל פניו

נטלה חייה כנקמה

כמו לשלח השעיר, המדברה

אתה מת,

והיא , איננה האלמנה מאפסוס

אתה, עדיין תלוי

כמו יוסף הנשכח בבור

מות נינווה העיר הגדולה

רצח הקיקיון- יונה

עם לילה, ללא עלי זית

חבר לבור משכבה

מוות חובק מוות.