סמטאות ושאלות

גשם כבד ירד על אוקיינוס עצוב

מרחבי אין סוף נשטפו

מים במים

כמו אהבתך- אהבתי

הבזקי ברקים האירו השמים

כמו הינומה מעל המים

אחזתי בידך

מייצב  את גופי, בגופך

מצפון אותות סופה מתקרבת

סיעת ציפורים שומרות סוד

באה שקד

סירבה הבשורה

באוויר התעופפו מילים נגד הרוח

כספינה בוקעת מים רבים

חברו לשורות, לשיר

דמעות

אני שומע וחירש

הלמות סער הים, החרב המתהפכת

הגלים הסוטרים לחוף

כאן, מבעד לערפל, סערה עצובה

שחפים נוסקים מול השמש

אור ניתז, כואב

הים נסוג אל נסתרות הלילה

חושך, אנחות המשורר, רואה- עיוור

מעבר לאופק, נהי הבדידות השקטה

נסוג כמנגינה שתמה לגווע

עדיין אוחז בידך, דומע

עתה. את אני-אנחנו, אחד

הינה מנחתי, ארוגה בכאב

השמש מחייכת יום חדש

אור נאבק בצל

מוחה דמעות, שאבדו בחושך.

יום חדש- ציפורים.