מאחרת

באופק, עם שקיעה, מתעצמת צעקה

השתיקה מאחרת להגיע

כמו הקפה שהתקרר

כצעדייך, בוששו חדריי

העננים כבר מערסלים אור אחרון

אני מתגעגע  זרועותייך

השערים, החלונות אלייך

-את

שמך כבר דהה על תיבת דואר חיי

כמעט נמחק

אך אני עדיין חסר

הד צעדייך, המיית תשוקתך

במסוע נרדפות המזוודות בשלל צבעים

נושאות חלומות

קשורות בסרט

מתנה שלעולם לא תגיע

מאחרת,

כמו לחם נשכח בתנור

עתה, יורדים השמים

עת נעילה וקדיש.