הצלקות שלך צורחות

החוצה דרך 

ורידים חלולים 

ועבים והראש מתרוקן 

מכל פיסת זהות והפה

יורה קללות כישוף

חפות מתוכן על 

אהבה שרצית ולא ידעת

לעצור

הידיים שלך מרעידות

מבפנים

את כל מי 

שאתה והריאות 

כבדות כשאתה מתנשף

כמו בנשי

מותיך

האחרונות מולי שמסתרבלות

בתוך הלחשים הריקים

שזה

עתה הטלת

היאוש עוטף

אותך בגעגוע למה

שרצית שיהיה

ונתקל בחומות

שהצבתי

עמודי ענן ואש 

שקבעתי

אי שם בנקודת ההתחלה

ויחד עם הזהות האבודה

הם מתחילים לשקוע

בחלל הריק

כי ברור לכל שזה

לגמרי כבר

הסוף שלך