צבעים21/09/2018 09:37 | יצחק אוראור אחרון ירד על ההרים כמו נבזזו יצירות האלוהים בדמע אהבה כוזבת, אבודה כמשיכת מכחול- חסרה צבעים נמלטו-נסו אל החשיכה יפי היום שחלף היה למשסה מכחולי האלוהים נדונו לשכחה הכחול היה לאפור- זעקי אהובה הסתיו לא פעם מכאיב עם חשיכה היופי הבלתי נסבל , הדוקר , כאהבה החסרה זו שכבר לא שייכת לחלומה אכזר העין שראתה - ולא ראתה הביטי אל האור, אל החלום הצבעים עוד יחזרו לשיר אהבה אנו נשב לקפה בשניים אוחזים- ידיים האהבה היא לא פעם, ציור ללא פנים כמו ציפור הבונה קן בסופה. |