הפרחים לא צחקו

הפרחים לא צחקו עת הרוח

הרתה כאב  בדמעות  מול הים

אוסרת כוח להיאחז עד-

יעבור זעם

כמו עת לא הבנתי אהבה

וראיתי בה זריחה ועוד זריחה

ולא ידעתי כי עיתים-

גם לשקיעה

לאש שחלפה בשלף חיינו

לא מרחמת, לא עוצרת

-רציתי כל כך, כל כך

מים

מבקש להשכין את ראשי

בשקע בינות

להיות חלק מגופך , לתת-

לפרחים לפרוח.