רפיון

12/10/2006 14:27 | כמעיין המתגבר
 
 
תשישות נעימה נחה עליי
פורשת זרועותיה התלויות,
נחה כשרוח  לוטפת פניי
נותנת לה לפזר מחשבות רפויות.
 
מביטה אל סהר צוחק
מקמט מצחו החרמשי
הנראה מביט ומלגלג
אשר בשלוותו מכבה שרידי אישי.
 
 
אפילו עלי השלכת שטים בזחיחות
גרגירי אבק עייפים מצפים
לגשם ראשון ימטיר וירבה הלחות
אף יזקיר כוחותיי הנרפים.