אצילות נפש20/10/2018 21:53 | viki.sתמיד אבוא אל משכנך להרוות צמאוני אניח לך זר תפילותי את הגעגוע אקשור בזרועותי החורף כאן. הסתיו חלף. מזמן נשר גם האביב עזב.הקיץ הכה בעצמותי אין לאן לברוח הימים עמדו מלכת.פסעתי לאיטי בין שבילי געגועים. לאותם ימים. שהיו והותירו טעם של עוד תרתי אחר השמש אשר אף היא לכדה את עיני כשאספתי בצדי הדרך חלקי אבני החושן ובאתי אלייך . להניח על אבן ביתך תמיד לחשתי לך את רזי . ביקשתי תשאירי דרכו של כל נפש חי מוארת ומאירה כפי שאת היית צדיקה בחייך מאז חלף הזמן ביעף כמו רוח סערה מטיילת בגל זכרונות. מתהלכת בתוך מחשבות נודדת במרחבי הזמן כמו ציפורים במעוף אבוא אליך עד יותש כוחי.תמיד אשאב כוח מדמותך האצילית אניח ראשי על הכר הקר.ותמיד אשוב. להקיש על דלת ביתיך כדי לכתוב עוד ועוד את שעל הלב גומע להוקיר לך תודה שהיית בחיי כל הזכויות שמורות / ויקי שטמר |