טללים

עת שחר יהסה פיו

בושו כוכבים לזרוח.

שחר פורץ במלוא עוזו,

מאיר פניו הרעננות אלי יום.

אחרי שינה רעננה מקיצה

אל יצירה.

טללים הבריקו בי מילים

צחצחו משמעויות.

השקט מסביב ניקה

את הבוקר למצלולים

שאוזן אדם לא שמעה קודם.

שלווה בדרכי מחפשת זריחות

לקום מלאת תקווה לבוקר

פוצח בשיר קולו,מלא רעננות

וכוח.הללויה.