ובמשך הנסיעה קראה כתבי עט, עיתונים ומאמרים. בשלב מסוים לאחר שמיצתה את

קריאת העיתונות היומית הוציאה לפתע ספר תנ"ך מתיקה והחלה לקרוא. מהיכרותי עימה

ידעתי כי היא אינה יראת שמיים ואינה שומרת מסורת, היא חילונית מובהקת כהגדרתה,

שהחזיקה בדעות הרחוקות המאפינות את הציבור הדתי.

מבולבלת מהפרדוקס שנגלה לי, חשתי צורך להבין את הענין. שאלתיה~התחלת להתקרב לדת? חברתי הניחה את הספר ותקעה בי מבט מופתע. מדוע? בגלל שאני קוראת ספר תנ"ך תהתה.כן~עניתי לה במבוכה. מה זה קשור~חייכה~אני אוהבת את סיפורי התנ"ך אמרה

וחזרה לעיין לא לפני שאמרה משפט שאזכור כל חיי"" חוץ מזה התנ"ך יפה מכדי יהיה נחלתם של הדתיים בלבד.........

עברו שנים ואני יצרתי קשר עם רבנית~אשה ניפלאה ועימה נהגתי לשוחח בעניני דת.

יום אחד היא התקשרה אלי והזמינה אותי להרצאה. עניתי לה~אבל אני לא דתיה~יצא לי.

האשה הניפלאה ענתה לי בנועם~זה בסדר גמור~אנחנו לא נאכל אותך מיד......

שני האירועים לימדו אותי שיעור חשוב בחיי. ידע וחוכמה אינם רכושם הבלעדי של דת,גזע,

קבוצה אואדם יחיד, הם שייכים לעולם כולו. הבעיה היא שרוב בני האדם רוכשים את השכלתם ממקורות מוגדרים מראש. הם לא יתקרבו למקורות הרחוקים מ~"עולמם", שני הדברים שקרו לי מהווים עבורי סמל לפתיחות במחשבה. וכאשר המחשבה עוברת מהפך

הלב יצליח לקרב לבבות אחרים, יקרב גוש שגב לגוש עציון, אברכים לגימנסיה, את האשכנזי מ~רץ~ לספרדי מש"ס את הנוער העובד והלומד לבני עקיבא, את המיליטנטים  לפציפיסטים

ובקיצור את עצמנו לעצמנו כי אין ברירה אחרת

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שבת שלום