עכשיו הנר דועך

כמו עוצם עיניו

מול שאריות 

שירי האהבה

שכתבתי לך.

אוי

כמה שהרוח נושבת.

מכנסת את מה שנותר

באותו סדר מופתי

של עננים הולכים ובאים.

כמו הגשם הממאן

לחתום 

את הכאב.

את העצב.

את הלב שנשבר.

.