פני הגיר

פני הגיר הנסתרים, השקופים- כואבים

שטח ההפקר של הנשמות האבודות, חרוכות

כמו העצים הטבוחים לאחר האש הגדולה

הפרחים המתים

הציפורים חדלו לעוף מעל, לא

אין בשורה

לאורך הדרך עמודי תלייה לתקוות ואהבות

העננים פרומים, הגשם מכה כפרגול

שמים כעורים תלויים כפרגוד

החוחיות נאלמו למוות, קר

בשערים אין מלאכים ואין דמעות

החסד חסר

כי כלתה הרעה לארץ

העיניים שצחקו בוכות

כמו אין מקום לשוב אליו

ביום אחרי.

{מתוך שירת הזעם }

*סליחה u