השביל שלי, לבמת הדיון של נורית, 23.11.1823/11/2018 18:31 | צביההשביל שלי מתעתע בי לפעמים רגע אחד הוא מסביר לי פנים כאומר: בואי, עברי בי, עד יחלפו השנים בלב הזועק תחנונים. ורגע אחר הוא חד כסכינים ואני בו צועדת חסרת כוח ואונים ברגל היחפה פוצעות אבנים ובלב הזועק - אלוהים! לא קבוע השביל, סהדי במרומים הנה רק היום מעליו עננים ואני כתמה, ילדת בתולים בלב הזועק דמדומים. |