מרד כותבי השירים.
מאת זיגי בר-אור
כולם מוחים, כולם שובתים
ומה איתנו כותבי השירים ?
מדוע אנחנו יושבים ושותקים
במקום שנזעק ואת קולנו נרים ?
איש לא קונה שום ספר שירים
ואנחנו את כל זמננו מקדישים
אנו, כטובי היצרנים של מילים
גם בצדק החברתי עלינו מדלגים
והגיע זמן שגם את קולנו נרים
עד שהממשלה על חוק מחליטים
שכל אזרח, בכל בוקר קוראים
לפחות שנים עד שלושה שירים
ואחרי זה אותם בעל פה לומדים,
המשטרה תטיל קנסות כבדים
מי שיתפסו שעל החוק עוברים
וכל הכסף שיתאסף מהעבריינים
יחולק בין כולנו, כותבי השירים
שסוף סוף נתפרנס מכתיבת שירים.
היחידים שיהיו פתורים מביצוע
החוק
אלה חברי הכנסת וחברי הממשלה
שאין להם זמן לפחות למעט
תרבות
וקשקושי הפוליטיקה זו פרנסתם.