אבידה13/10/2006 23:25 | כמעיין המתגברבין נופי השביל החדש
אמתחתי כבדת תרכיז אהבה,
במשעול מרהיב גנים כל עין משש
אפסע אט ואבחן כל צליל חדש ואדווה.
אהפוך כל פינה חדשה
אחפור כל בור תוך עומק הבוחן
יצאתי תקווה ודרכי לי קשה
עיניי הרואות ולבי לא נוחם.
אמתחת מלאה מוכנה לפריקה
ידיי פרושות קבלה,
אמתחתי סבוכה בקשרי השתיקה
אבד מפתח לבי נותרה אך משאלה.
ובחלומי...
אשקיף ממרום גבעה ירוקה
לראות האחד מוצא אבידה,
ינופף בידו ויפצח בשריקה
אם תרצי אין זו אגדה...
|