נוֹמִיקוֹ מְסַפֶּרֶת שֶׁתָּמִיד זֶה הָיָה מַתְחִיל

בְּסֵפֶל קָפֶה

וְסִיגַרְיָה בּוֹעֶרֶת ,

וְכָךְ אוֹ אַחֶרֶת הָיָה מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ אַהֲבָה :

לְעִתִּים יוֹם,

לִפְעָמִים גַּם לַיְלָה .

וּבַסּוֹף הָאוֹטוֹ הַיָּרֹק הָיָה אוֹסֵף מֵהַפַּח הַגָּדוֹל

סְפָרִים קְטַנִּים

עַל -

יְלָדִים שֶׁאָבְדוּ בַּיַּעַר.

ובסוף האוטו הירוק