נוגע לא נוגע

גשם כועס הרעיד חדריי

הפחד נסוג אל בין השמיכות

חיפשתי באפלה את חומך

נוגע לא נוגע, בתהומות גופך

תר כמרגלים נגוהות האור

ובהבליח ברק לפתע,

את שמים לי

ברקים ורעמים, גם

אני בורח אלייך במילים

יחף עירום ואוהב

מתכרבל בשקעים התואמים לגופי

חומד  ושר , מעלות  גופך

בזה הלילה משעבד חירותי אלייך

מסיג חורף שבי לאביב חיקך

חוזר ואוהב, את לי קיץ

אני רוכל מחזר פתחייך

אני רוקד אותך גשם

בינות קפלי הסדינים הלבנים

מברך טל היותנו אוהבים

שדות שדות של אורות נבקעים

עתה אני רואה אותך

כוכבים באור יום

חירויות מבעד לשערים נעולים

- ניצחון.