בשקט בשקט בחשיכה

הנשימות הולכות מתקצרות

פעימות הלב נעלמות

לילה בחוץ ורוח סתיו

שוכב על מיטתי ללא חיים

את נשמתי שלחתי אלייך

אנא החזיקי בה ברכות

רואה אותך מחייכת

נוגעת בצל נשמתי

אל תזילי דמעה

אל תבכי-

עודני חיי ונושם שמך

אט אט אנשום שוב

והלב יגביר קצבו

הנשמה חזרה

אל גופי-

ועודני אוהב...

 

 

 

השיר נכתב בעקבות ניסוי שעשיתי לפני כמה שנים.

אמרתי לאחת הידידות שאני אשלח את הנשמה בשעה 24:00

ושתגיד לי מה קרה.

ישבתי בבית באפילה נשימותיי הלכו ונחלשו וכך גם קצב הלב.

הרגשתי שהנשמה יוצאת מתוכי ואפילו יכולתי לראות את נתיב הריחוף,

הידידה חזרה אליי למחרת בהולה.בכניסה לביתה היה אזבסט ובדיוק

בשעה 24:00 האזבסט נפל ונשבר.

סיפור אמיתי.-לא לנסות את זה בבית.