עפיפונים

א.

אלף גחליליות זוהרות בשיפולי בטנך

עת רומיאו שלך שועט לעברך

את נסוגה, מזמינה ומחייכת

אותו על ה.... מסובבת

ב.

אני מצייר את השתיקות שאחרי

מרחבי אהבות ועוד אהבות

הלילה שלא נגמר תחת הכוכבים

הרוך, בחצר הפנימית של חמדת אלוהים

יש מקומות שחייבים להלך בהם

כמו חוק הכלים השבורים של התשוקה

הפרחים המפלרטטים עם השמש

העונג הלא נשכח של , הנשיקה הראשונה

מביט בך, חלון נשקף לנוף

מתנה לא נגמרת

אתך אני עפיפונים ממריאים

אתך, אני מדבר עם אלוהים

עתה, מתגלגלות המילים, מאוהבות, בדרך אלייך.