תהיי כמו עץ  אורן

עם מחטים דוקרים

כמו היסטרדיי שלי -

הארוז בחבילה.

יש לך מושג כמה זכרונות

אני אוגר מהמעט

שאני זוכר 

משעת דמדומים בחנות

ושמה ממוריז אוף ניו יורק 

בפיפט אווניו  מנהטן?

הותרתי לעצמי רק חלום

של פגישה מחודשת

עם המוכרת שהתעקשה-

לא לתת לי נייר אריזה.

הייתי בן עשרים ושבע

עם שיער עד הכתפיים

וחלומות על מחר 

שהפך -

לאתמול רחוק וכואב .

קבעתי דייט לשמונה בערב

עם מישהי שאת שמה-

אף אינני זוכר.

אבל למוכרת קראו סינדי,

והיא אמרה שלא עוטפים

את מה שנותנים-

כי גם כך החיים אשליה.

וכאשר החול מתפזר-

לא נותר גם מסך.

רוץ אל האין סוף 

היא אמרה 

אל מה שחלמת -

אל מה שעוד נותר.

.