כמו נסיעה לילית

בארץ לא נודעת

כמו דרכים יפות

המוארות בחשיכה

ברחת, שחררת עצמך

מתוך הזעם

ראשך לא יפנה

עוד לאחור

כאל פלאי תבל

כורע מול רזייך

עיוור אל כל מה שהיה

מה שנגמר.

ידך אל תוך ידי

שוב את שולחת

מצאת מרגוע בי

וגם מזור.

כך צעד צעד

את פוסעת

לארץ לא זרועה,

עמוק עמוק אל תוך לבי

אל תוך חיי.