לחישות הרוח הטובה

להקות נמרים בוערים בי

פצוע אהבה

חוצה את שדות החרב

איש האגם,

צופה פנייך

הייתי בך אלף משוגעים לאהבה

מהלך יחף , בוצר ענבי יין בכרמייך

מביס בך את הבדידות הבוכה

את הבדולח הקר של עלבונך

כמו פותח חלון לשמים גדולים

היית לי, הרוח הטובה רוקמת אור

לחישות זהב בגופי הדווה

לעולם ידייך חובקות מותניי

בלמברטה המשוגעת ב"שביל האהבה"

מצחקקים הסודות הנגלים בעיקולי הדרך

עינייך הטובות, עת הפרחים התפללו ברוח הערב

רחש המזרן ברטט הגוף

סוד ניחוחות הקינמון בבשרך

זהב הכורכום במפרצי תשוקתך

טורף ונטרף, בניצחון  משא אהבתך

עתה המילים המקוננות בוקעות לשיר

נושכות  עם סומק היום העולה

ואני תפילה-

אל תמיתי את הילד שבי

אני מזבח לכול חלומותייך.