שאספן בולים אוהב את האוסף שלו. כל סיפור, כל תקרית, כל בדל

של שיחה הוא חומר גלם עבורי. הייתי רוצה להיות כל אחד וכל אחד.

נכה, איש  גוסס, ואז לחזור אל עצמי ולכתוב את כל אשר הרגשתי ואת כל

  חשבתי כשהייתי הם. אך איני יכולה להימצא בכל

מקום. אני חיה את חיי, ואלה החיים היחידים שאי~פעם יהיו לי.

ואינך יכול להתבונן בסקרנות אוביקטיבית בחייך כל חייך.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני מדברת אל אלוהים 

אך הרקיע ריק.