על אהבה ועבדות

איש אל אהבתו יתפתה, והיא

תמשול בו

כותב את המילים,

כיעקב היורד מצרימה

לשבור שבר

קשים הדפים, מרים וכעוסים

לא פעם, נורים בגבי

לועגים אהבה חסרה, געגוע

העט, חרב אכזר

פותח שער, מנסה לגעת

מנגד, מנגן האגם תווים של חמלה

הפרחים דומעים עלי כותרת אדומים

דם

הים בוכה אובדן החמדה

ואני רוצה לספר לך, דווקא

על השקט, שבין המילים

מתגעגע היותי תמוז בך

ארץ חמדה טובה

אהבה ועוד אהבה

היום, חלומות אהבה אלקטרוניים

נשלחים בווטסאפ, נענים  באינסטגראם

ארצות חרפה.

עבדים, בארץ לא לנו.