אין אני מדבר גבוהה אל הרוח
רק מערבב בקדרת הימים
זיכרונות עלומים
כעוגת גבינה בחושה
שופך מקצפת רגשות
קמח מילים ,מלא ותופח
ביצי דאגות
שמן כתית
מזיתים סורים דפוקים
כמו ידיי הדואבות מתקתוק
האותיות
ולקראת תיקון חצות
קורא אני בשם המפורש
הנאפה עמי בכבשן הנשמות
כי גם השיר נפרש
בסכיני ברירה על המסך
דם המעשים על שפתותי
טעמו כצפיחית בדבש