עכשיו שלוש לפנות בוקר

איני מצליחה להרדם

מיטתי חמה שרית

ומיטתך היא קיברך

בור צר מכוסה עפר

איך את מצליחה

להרדם בה

לילה לילה

שש עשרה שנים

והרי קר לך

ואת רעבה לחום

ומכסת החלומות פוחתת

הופכת לסיוטים

הו שרית

איך  העוול זוחל מפעפע

בתוך האדמה מתחת רגלי ממש

בקפיצה גורלית

אחת התנפצו חייך

לרסיסים

כל ימי גידלתי ילדים

כתבתי שירים

ואת שוכבת מכווצת

שומעת עורבים

הו שרית

איני יכולה להסיר את דמותך

מנגד עיני