בעודי מנסה לעכל את ההפתעה הגדולה שנפלה בחלקי,שמעתי את הפקידה מחדר הקבלה וקול נוסף של גבר,חלפו שניות ספורות ולחדר התפרץ גבר ענק ממדים לצידיו עמדו שלושה שומרי ראש חמושים.

-"הבטחת לשחרר את אחי מהכלא" פנה אל עורך הדין באיום.

אברשה בלום החל מזיע ובקול מגומגם אמר משהו לא מובן.

-"תקשיב ותקשיב טוב" המשיך הענק בדיבורו.

-"אני נותן לך שבוע לשחרר אותו! שבוע" אמר באיום ובעט באגרטל היקר שהיה בצד החדר.

אברשה בלום כמעט ונחנק הוא רץ לעבר שברי האגרטל אסף כמה שברים ודמעות בעינייו.

-"זה מה שיקרה לך אם אחי לא ישוחרר" הוסיף הענק ויצא בכעס מן החדר כששלושת שומרי הראש בעקבותיו.

-"איזה טיפוס..." אמר אברשה מוחה את הדמעות במטפחת רקומה בזהב.

"אני מצטער" הוסיף ויצא לרגע מן המשרד.

כעבור דקות אחדות חזר לחדר וחיוכו הממזרי על פניו.

"טוב.איפה היינו?" שאל והביט בי בעינייו הערמומיות.

-"בירושה" השבתי

-"אה כן. אגב אני מתנצל על מה שהיה. זה מה שקורה כשיש עסק עם משפחות הפשע" אמר והושיט לי את תיק הירושה.

-"עיין בבקשה בתיק ובשבוע הבא תחזור אליי בכדי לחתום על המסמכים"

-"בסדר! תודה!" לחצתי את ידו ויצאתי אחוצה אל השמש הזורחת.

"מעתה חיי יהיו שונים ויפים.חייכתי לעצמי."

בעודי חולם בהקיץ,חלף לצידי קטנוע שחור שעליו רכב צעיר ועל ראשו קסדה אדומה.

תוך שבריר שניה התיק שהחזקתי תחת ידי היה בידיו של הרוכב והוא נעלם איתו לעבר האופק.