בתוך ים של שקט אני שוכבת בזחיחות,

בתוך חול של רוך אני נחה בנוחות,

פורשת ידיי מאחורי צדעיי,

וחוטים דקים,שקופים מתהדקים בתוך ימיי.

מתוך של תוך רחובות רחוקים,

עולים , צפים דברים קרובים.

אני קרובה אצל עצמי ,

שמוטה על עצמיותי,

בחיוך קמוט צדדים.

חיים נעים על סרט,

מתערבבים בלי סדר,

ים של זכרון אצור,

כרוך בסרט הדור, 

ברור,שבור,

כמעט גמור.

ימים שקופים ,צלולים ומוכרים,

מתוך שנים דהויים כהי צללים, 

וימים של רגעים קסומים.

מתקרבת עוד אל תוך עצמי,

ראויה , שלמה ומפויסת .

מכסה על שגיאותיי

בסכר אצבעותיי,

בתיקון כל שפגום,

שגוי ולא ראוי.

קימטוטי שנים חורצים חריש בחרש,

ומצדיקים את קיומם .